<h1>כד הקמח לרבינו בחיי ערך יחוד השם</h1>
<h2>דף נו.</h2>
ומה שתקנו רז"ל להוסיף 'ברוך שם' בין 'שמע' 'ואהבת', מה שלא הזכיר משה בתורה, כבר הזכירו בברכות, ובפסחים פרק מקום שנהגו, והוא שאמרו: ויקרא יעקב אל בניו, בקש יעקב לגלות את הקץ נסתלקה ממנו שכינה, אמר: ח"ו שמא יש פסול במטתי, כאברהם אבי שיצא ממנו ישמעאל, וכיצחק אבי שיצא ממנו עשו. אמרו לו: שמע ישראל ה' אלהינו ה' אחד, כשם שאין בלבך אלא אחד כך אין בלבנו אלא אחד. באותה שעה פתח הזקן ואמר: ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. אמרי רבנן: היכי נעביד, נימריה, לא אמריה משה, לא נימריה, הא אמרו יעקב אבינו, התקינו שיהו אומרים אותו בחשאי. תנא דבי רבי אמי: משל לבת מלך שהריחה ציקי קדרה, תאמר, יש לה גנאי, לא תאמר, יש לה צער, מה עשו עבדיה, הביאו לה בחשאי. ביאור זה: כי יעקב אבינו הוצרך להאציל עליו רוח הקודש שנסתלקה ממנו ולכך הזכיר ברוך שם כבוד מלכותו, אבל משה רבינו היה מוכן לנבואה, מלובש בגדי מלכות בכל עת ובכל שעה, ולא היה צריך להזכירו, ואע"פ שלא הזכירו רמזו באות אחרון של פסוק ראשון, וזה מבואר לכל משכיל.
